השבת של ה״שקופים״
**פוסט ביקורת**
כאזרח ישראלי אני יודע
שהנושא הכי בוער במדינה היא ה׳שבת׳. תמיד היו שני צדדים למטבע, כל אחד מהם מנסה
למשוך את השיח לכיוון שלו, מה שמוביל ״כמעט״ תמיד להתססת אזרחי ישראל (בלשון
המעטה). לא פעם, נעשה שימוש זול בנושא לצרכים פוליטיים וחברתיים כדי לעלות בסקרים
או לקדם מאבק כלשהוא. תמיד היו במחלוקת על אופייה של השבת צדדים חזקים ודומיננטיים
בעלי כוח כלכלי, חברתי ופוליטי שמינפו את ה׳שבת׳ לצרכים האישיים שלהם, אך יש קול
אחד קטן שתמיד נבלע ברקע- קולם של העובדים בשבת
כאזרח ישראלי אני יודע שהנושא הכי בוער במדינה היא ה׳שבת׳. תמיד היו שני צדדים למטבע, כל אחד מהם מנסה למשוך את השיח לכיוון שלו, מה שמוביל ״כמעט״ תמיד להתססת אזרחי ישראל (בלשון המעטה). לא פעם, נעשה שימוש זול בנושא לצרכים פוליטיים וחברתיים כדי לעלות בסקרים או לקדם מאבק כלשהוא. תמיד היו במחלוקת על אופייה של השבת צדדים חזקים ודומיננטיים בעלי כוח כלכלי, חברתי ופוליטי שמינפו את ה׳שבת׳ לצרכים האישיים שלהם, אך יש קול אחד קטן שתמיד נבלע ברקע- קולם של העובדים בשבת
![]() |
| פאשן ביג- אשדוד | עובדים ונהנים (גם בשבת) |
בתקופה האחרונה השיח
בנושא השבת עלה הרבה לכותרות בתקשורת ולדיונים בכנסת, הכול התחיל מהזעקה של שר
הבריאות (לאותו זמן), יעקב ליצמן, על כך שרכבת ישראל מתכננת לבצע עבודות תשתית בשבת. הנושא מהר מאוד תפס את הכותרות הראשיות בעיתונים וצעקות נשמעו מצד החרדים
והחילונים, לבסוף רכבת ישראל שהיא כזכור גוף ממשלתי התקפלה וביטלה את העבודות
בשבת, למה כי ככה. כמו הילד של זוג הורים הרבים בבית המפשט בהליך הגירושין ככה גם מרגיש עכשיו ציבור הנוסעים, אותו ציבור כבול שנאלץ להסתמך על הרכבת בשביל להגיע בבוקר
לעבודה ובערב חזרה הביתה אל המשפחה. בעולם אוטופי הרכבת צריכה לתפקד כמו שעון
שוויצרי, ללא תקלות, בשביל לתת מענה יעיל לציבור הנוסעים של התחבורה הציבורית אך
לצערנו לא כך הדבר במדינת ישראל. בגלל עומס המכוניות בכבישים ולחץ הפקקים, האנשים
נושאים מבט אל עבר הרכבת כמוצא אחרון, הרי להזכירכם הרכבת עצמה עודדה אותנו לזנוח
את הרכב הפרטי ולהגיע אל תחנת הרכבת הקרובה לביתנו.
לפי דעתי האישית, הרוחות מתחזקות מצד החרדים בגלל ההבנה כי האדמה בוערת ובכל רגע נתון הקואליציה
האוטופית בה הם נמצאים כרגע יכולה להתפרק. בצל חקירות ראש הממשלה וניצני
ההתעוררות בקרב הקהל החילוני בארץ הסיעות החרדיות שמו את הרגל על הגז כדי למצות עד
הטיפה האחרונה את השפעתם. היום לאחר שחוק המרכולים של שר הפנים, אריה מכלוף דרעי,
עבר, אנחנו עדים לתוצאות אותו ״פוש אחרון״.
חוק המרכולים אומר
בצורה הכי מופשטת- יש לסגור את כל העסקים בשבת (למעט מסעדות מחוץ לשטחי המגורים).
משמע שכל אותם מתחמי קניות ברחבי הארץ שפעלו בשבת הולכים להיסגר, קולות רבים כמו
ברשתות החברתיות בפרט ובכל התקשורת בכלל צעקו כי זהו המעשה הנכון. יש לשמור על קדושת
השבת ובכלל צריך להפסיק לחייב עובדים לוותר על יום המנוחה שלהם. אבל האם באמת
מישהו מאותם חברי כנסת, אנשי תקשורת, מנהיגי דת, מובילי דעה ועוד רבים כאלו ואחרים
יצאו לשטח וניגשו לאותם האנשים שמקריבים את השבת שלהם ויוצאים לעבודה, ושאלו אותם? התשובה
לדעתי היא- ממש לא!
למען הגילוי הנאות
אומר, שנים רבות עבדתי בשבת ולא כי הכריחו אותי המעסיקים אלא כי אי-אפשר היה אחרת. בהמלך השירות הצבאי שלי ולימודי במכללה הצלחתי לשרוד רק בזכות העבודה בשבת, אין מה לעשות כחייל שמתפרנס מפרוטות וסטודנט שהראש שלו תקוע בלימודים השבת היא הפתרון האחרון. לא היה לי כזה מזל גדול בחיים, לא נולדתי בסביון לזוג הורים עשירים מה שאומר שאני צריך לדאוג לכלכל את עצמי לבד. שלא תבינו אותי לא נכון, ההורים שלי תומכים בי ואפילו עוזרים לעגל פינות בסוף החודש אבל יש גבול, העבודה בשבת הצליחה לייצר לי כסף ששילם לי על הלימודים, היציאות והרכב, אם לא העבודות בחצי משרה בשבת כנראה שהייתי מקריב הרבה מאוד בשנים האלה.
כשיוצאים לשטח ובודקים מי עובד בשבתות מבינים שמדובר באוכלוסיות הכי מופלות ונזקקות כספית, אלו אותם קבוצות שלא יכולות להתקיים כלכלית בלי העבודה בשבת, העובדים באותן חנויות, מסעדות ואתרי שעשועים הם הסטודנטים, החיילים, תלמידי תיכון, משלימי ההכנסה ואימהות חד הוריות. קולם לא נשמע כי הם לא בעלי הכוח הכלכלי והפוליטי במדינה, מעולם לא שאלו אותם מה הם חושבים על הצעת החוק הזאת. אני בטוח בזה שאם יתחילו לשאול את אותם העובדים אם הם נהנים לעבוד בשבת הם יענו שלא, אבל אם ישאלו אותם על סגירת מקום עבודתם בשבת ישיבו שזאת טעות גדולה.
כשיוצאים לשטח ובודקים מי עובד בשבתות מבינים שמדובר באוכלוסיות הכי מופלות ונזקקות כספית, אלו אותם קבוצות שלא יכולות להתקיים כלכלית בלי העבודה בשבת, העובדים באותן חנויות, מסעדות ואתרי שעשועים הם הסטודנטים, החיילים, תלמידי תיכון, משלימי ההכנסה ואימהות חד הוריות. קולם לא נשמע כי הם לא בעלי הכוח הכלכלי והפוליטי במדינה, מעולם לא שאלו אותם מה הם חושבים על הצעת החוק הזאת. אני בטוח בזה שאם יתחילו לשאול את אותם העובדים אם הם נהנים לעבוד בשבת הם יענו שלא, אבל אם ישאלו אותם על סגירת מקום עבודתם בשבת ישיבו שזאת טעות גדולה.
האנשים האלה לא
יוצאים לעבודה בשבת ממקום של סיפוק או הנאה אלא מצורך ממשי בכסף. אם ניקח לדוגמה
את החיילים והסטודנטים נמצא שרוב רובם עובדים בחצי משרה ועיקר המשמרות שהם מגישים
היו בימי שיש ושבת, הסיבה מאוד פשוטה: במהלך השבוע אין אפשרות לרובם לעבוד בגלל
המסגרות שהם נמצאים בהן (לימודים, צבא), ובסופו של דבר יוקר המחייה לא מאפשר
לרובנו הגדול להסתמך על ההורים כלכלית חלקית ואף בכלל. בשביל להרוויח את כספם הם
יוותרו על הבילוי עם המשפחות והחברים וייצאו לעבוד, שם הם יתקלו באלפי ישראלים
הנוהרים בהמוניהם אל מרכזי הקניות והבילוי שללא שום טיפת מצפון ירמסו את כבודם ואף
יאלצו אותם לאבד את מקור ההכנסה שלהם.
ברשת אפשר להיתקל
באלפי טוקבקים שממחזרים מילים בנוסח: ״לא נהיה עבדים בשבת, יש לשמור על קדושת
השבת״. אותם ״עברייני מקלדת״ כנראה אנשים מבוגרים בעלי עבודה יציבה של שישה ימים
בשבוע, כזאת שלא מעסיקה אותם בשבת. הם כבר השיגו דבר או שניים בחייהם ואף חלקם
אוהבים לפקוד את אתרי הבילוי בשבת וללגום כוס קפה משובח בחיק המשפחה (ועוד אלפי
ישראלים כמותם). איך האנשים ״המסודרים״ האלו, יכולים להחליט על שאר אזרחי
מדינת ישראל?
האם הם יודעים שאימהות
חד הוריות מוותרות על יום השבת שלהן עם הילדים והולכות לעבודה כי ביום הזה משתכרים
יותר או שבלי שעות העבודה האלה הן לא יכולות לשלם על שכר הדירה בסוף החודש? הם
אולי יודעים את זה אבל לעולם לא יבינו כי הם ״מסודרים״, ועד שמקרה דומה לא יקרה לך
לעולם לא תבין.
אלו שעובדים בשבת
לרוב נמצאים בתקן של חצי משרה. המשכורת החודשית שלהם אינה גבוה והם תמיד מוצאים את
עצמם מתמודדים עם אלפי לקוחות ביום אחד שלא כמו עובדי המשרה המלאה, הם מבינים
שכרגע אין דרך אחרת להרוויח את כספם וזה שלב כזה בחיים שצריך קצת לנשוך שפתיים.
חלקם אפילו יהודי על פי ההלכה, אבל אין להם גב כלכלי חזק שיסחוב אותם כרגע, לא
לעבוד בשבת זה פריווילגיה ורבים לצערנו לא מבינים זאת.
העובדים האלה חסרי
קול כי רבים מהם נמצאים ״בתקופת מעבר״, היא תסתיים בזמן מסוים כשיגיע יום השחרור,
כשיגישו את עבודת הגמר בלימודים או יתגייסו לצבא. בגלל שזה רק תקופה קצרה בחיים של
הציבור הזה והוא תמיד מתחלף אין לו כוח כלכלי ופוליטי לעמוד על שלו, מבחינת
הפוליטיקאים הם לא ציבור בחורים, הם נבלעים בתוך קבוצות שיוך אחרות ולכן הם פשוט
לא קיימים.
העולם הוא לא שחור
ולבן וזה היה אבל לחשוב כך. צריך להבין שהשבת והשיח סביבה מורכב יותר מקודש לחולי,
גם אם קולם לא נשמע זה לא אומר שהם קיימים, אותם עובדי החצי משרה רואים בשבת גלגל הצלה למצבם הכלכלי.
בואו לא ניתן לקולות
קיצוניים כאלה שלא רוצים לפעמים להסתכל על התמונה השלמה לפגוע באוכלוסיות הכי
חלשות במדינת ישראל, צריך להבין שלמרות קדושת השבת מדינת ישראל לא נותנת מענה
לאזרחיה בסיוע כספי בכל שלב בחיים. כשמישהו מחליט ללכת ולעבוד בשבת כנראה שהוא
הקריב משהו מעצמו באותו רגע ותאמינו להם שאת הבחירה הזאת הם לא עשו בקלות דעת,
לבסוף אותם עובדי חצי המשרה הם יכולים להיות הבנים, הבנות, החברים, ההורים ואף
הסבים והסבתות של כל אחד מאתנו אז תנו להם להשתכר בכבוד ותשתו את ההפוך שלכם בשקט.

תגובות
הוסף רשומת תגובה