הפרד או משול- הגרסה האשדודית

**פוסט אישי**

בחודש האחרון הרוחות שנושבות בעיר אשדוד רק הולכות ומתחזקות. אפשר לחשוב שמהעיר הזאת תצא המחאה הגדולה הבאה של ישראל, השיח בין המגזר החילוני לחרדי עולה שלב ומצית את העיר בחסות ׳חוק המרכולים׳ שעבר בכנסת. ברשתות החברתיות כבר נשמעו אלפי ספקולציות בנוגע למצב בעיר, יש האומרים: ״החרדים איבדו את זה לגמרי״ ועכשיו נאבקים בשיניים על היעד הבא- אשדוד. מצד שני יש האומרים שגל המחאות שהתפרץ באשדוד הוא חלק ממזימה פוליטית מקומית חילונית, להשגת קולות חדשים

רוסי-ישראלי | יהודי-רוסי

התחלתי לעקוב עוד מההתחלה אחרי ׳חוק המרכולים׳, האמנתי שאין שום שר בכנסת שמספיק מטורף בשביל להביא לשבירת הסטטוס קוו במדינה ובסוף הכול יירגע וכרגיל הצעת החוק הזאת תיעלם, אך כנראה מישהו הפעם החליט ללכת עד הסוף. כשקראתי בפייסבוק שהחוק עבר עברה בי תחושת אכזבה, לא האמנתי שככה הפקירו אותי, אני יודע שהמדינה בסופו של דבר צבועה בצבעי יהדות אבל זה לא מוגזם? לכפות על כלל הציבור בצורה כל כך בוטה השקפות עולם קיצוניות, מריח כמו הזמנה לצרות. אבל כמו כל אזרח ממוצע חשבתי לעצמי בלב, ״בי זה לא יגע״, ופה טעיתי ובגדול. לא ציפיתי שדווקא העיר שלי, העיר אשדוד, תהפוך לזירת ההתכתשות הלאומית, מי ציפה שאני אקח בצורה כפויה חלק מניסוי חברתי מעוות מטעם השר אריה מכלוף דרעי. יחד עם ׳חוק המרכולים׳ עיריית אשדוד יצאה במטרה חדשה- ליישר קו עם החוק החדש, בלי שום התרעה מוקדמת התפזרו פקחי העירייה בין בתי העסק הפועלים בשבת וחילקו דוחות. אפשר לחשוב שהכול היה מוכן מראש, בזמן ששאר הראשויות המקומיות נאבקות על זכותם של תושביהם תוך שיקול דעת, עיריית אשדוד רצה קדימה.

שבירת הסטטוס קוו העירה הרבה מאוד תושבים בעיר. אותם אנשים שניהלו חיים שלבים והסתפקו במועט לא יכלו לשבת יותר בשילוב ידיים והחליטו לצאת להגנת העקרונות האישיים שלהם- מחאה כנגד הכפייה הדתית שהתעצמה בעיר אשדוד. מה לעשות שאף אחד לא אוהב שאומרים לו מה לעשות, הם לקחו שלטים לידיים והצטיידו ברמקול וייצאו למחות נגד העירייה, מעשה זה מבורך לתושבים החילונים והמסורתיים ואף לדמוקרטיה הישראלית אבל לא האמנתי שאני ההפוך לשעיר לעזאזל (שוב) בין שני המחנות.

 אנשים תמיד יחפשו את החוליה החלשה ויתחילו לתקוף אותה כדי לייצר פילוח. ככה בדיוק קרה עם המחאה באשדוד, ריבוי דוברי השפה הרוסית בהפגנות הביא הרמה להנחתה של ׳תומכי השבת׳. מהר מאוד בתקשורת החרדית, המקומית ואפילו הארצית נשמעו קולות לעג אל עבר מהגרי בריה״מ לשעבר, מיד צעקו שהם אלו שארגנו את המחאה נגד השבת והדת היהודית. קראו לכיוון שלהם: גויים, אוכלי חזיר, מסיתים נגד הדת, בולשביקים וכמובן איך בלי עוכרי ישראל. זאת אולי הפעם הראשונה שאפשר לראות שהציבור הזה לוקח חלק פעיל בחברה הישראלית, שנים הם שתקו ולא העזו לעמוד נגד אותם זרמים שחיפשו איך לפגוע בהם ועכשיו כשהם מרגישים מספיק בטוחים, ונאבקים לא רק על העקרונות שלהם (נזכיר שגם חילוניים צברים מתנגדים למהלך של העירייה) הם חוטפים פלשבקים משנות ה-90.

כשראיתי את מה שקורה ברשתות החברתיות ובקבוצת הוואטסאפ, איך אנשים מרשים לעצמם לדבר על ׳הרוסים׳ הזדעזעתי. התאפקתי שלא להגיב לאותם אנשים ממורמרים וחשוכים ולהחזיר להם באותו מטבע, כעסתי מאוד על זה שהם מכריכים אותי לעבור שוב את הזוועות של הילדות שלי, כשלא יכולתי לפעמים לענות לטלפון להורים שלי ולענות להם בשפת האם שלי. להבין שאתה לא רצוי בעיר שאתה חיי בה את רוב שנותייך מתסכלת. חשבתי שכבר התקדמנו הרי כבר יש נישואים בין מזרחים לרוסים ואפשר לראות בהרבה עמדות מפתח את ילדי המהגרים, אבל זה כנראה לא מספיק להם.

 אחרי שקראתי, שמעתי ואז כמובן כעסתי ישבתי עם עצמי וחשבתי לרגע- למי זה טוב?

מהר מאוד הבנתי שההתבטאות נגד ׳הרוסים׳ משרתת מישהו, כנראה יש פחד והפעם מהצד השני. למדתי שבשביל לגרום לבעיה להיעלם צריך פשוט לייצר בעיה אחרת במקום ולדעתי זה בדיוק מה שניסו לעשות כאן, המנהיגים החרדים מבינים טוב מאוד שהתארגנות חילונית חזקה מסכנת את מסע הכיבוש בשקט שהם מנהלים כבר עשרות שנים ויש צורך לתקוף מבפנים, הם זיהו פוטנציאל ומינפו אותו.

כל חובב סרטים מושבע כמוני יודע, הנבל בסרט תמיד מחסיר פרט אחד בתוכנית המרושעת שלו ולצערם של החרדים הדת אוסרת עליהם לראות סרטי קולנוע (או כל מדיה אפשרית). הזלזול בקהילת דוברי הרוסית באשדוד הייתה טעות מרה, הם כבר לא אנשים מוחלשים חסרי שפה אלא אזרחי מדינת ישראל עם וותק של מינימום 30 שנה, בקיצור הם כבר יודעים לתרגם את המונח- חוצפה. התמלאתי גאווה, לא האמנתי שראיתי איך תוך כמה שעות משיח אלים ומזלזל כלפי הציבור ׳הרוסי׳ הכול התהפך, דוברי הרוסית סוף סוף יכלו להציג לעם ישראל את שליטתם בתחביר ויצאו להתקפה, תושבים רבים יצאו להגנתם ותקפו בחזרה (קולות חרדים שונים בעיר ועובדי עירייה שהתבטאו בצורה גזענית) ואם זה לא מספיק אפילו נשמעו פוליטיקאים שהגיעו לעשות את עבודתם. 

מאז עליית שנות ה-90 שבה גם אני עליתי (דרך אגב) עברו הרבה מים. גדל כאן דור חדש, אותם ילדי המהגרים גדלו, הלכו לצבא, למדו ועכשיו מוכנים להגן על עצמם ועל משפחותיהם. הקלף של ׳אוכלי החזיר׳ כבר לא יעבוד, אנחנו כבר לא חלשים כמו שרציתם לראות אותנו, סוגיית השבת עוד תמשיך לתפוס את הכותרות הראשיות בתקשורת המקומית אבל השינוי של ׳הרוסים׳ (ושלי עצמי) התחיל כאן. כול דור עולים מזלזל בדור שבא אחריו אבל לכל צחוק יש חאלס ושלנו הגיע, אני מלאה גאווה לראות את החברים ובני המשפחה שלי דוברי הרוסית נאבקים על מה שחשוב להם ועל מקום בארץ ואני עומד יחד איתם.

לסיכום רק אומר, כל מי שחושב שיש לו בעלות על חלקת האדמה הזאת טועה ובגדול. כולנו ׳עלינו׳ לכאן ולאף אחד אין קשר פיזי עם האדמה הזאת עד ל-70 השנה האחרונות, אנחנו נמשיך לפקפק ביהדותו וזיקתו של כל אחד פה אבל להכליל ציבור שלם ולהשתמש בסטריאוטיפים זולים כבר לא יעבוד לאף אחד. מעולם לא חשבו באמת להכיר את ההיסטוריה שהביאו איתם ׳העולים׳ מרוסיה והזוועות שנאלצו לעבור כדי לשרוד, כאן כל קבוצה חושבת על עצמה וטובתה והגיע הזמן ש׳הרוסים׳ יתחילו לדאוג לעצמם ומקומם במדינת ישראל.